אוקי , אני מבינה שלקנות חיקויים של לואי ויטון הינו לא חוקי (וגם מעט פרחי) ואף לא אותנטי (ברור , גם אני יורדת למכולת עם תיק ששווה כמשכורת שנתית של המוכר) ויש משהו אדיר בהרגשה הייחודית של מוצר מעוצב , אבל מה קורה אם אני נתקלת בחולצה הזאת בזארה:
ומקרוב למתקשים:
יפה או לא זה כבר עניין של טעם, אבל מבחינתי חוויתי סוג של רגשות מעורבים... בכל זאת אני נגד קנייה של חיקויים, אבל תקופה ארוכה אני זוממת על מפת השולחן הנהדרת מבית סטלה מקרטני אהובתי :
חיקוי ? אולי סתם השראה...
ומה עם החולצה הזאת ממנגו:
רק לי היא הזכירה את פראדה:
(רק לשם הדיוק בחנות יש העתק מדויק של החולצה כחולצת בטן הכולל הדפס קרוב יותר למקור אך לא מציאתה באינטרנט) ואם כבר אפשר לשלב את החולצה עם חצאית מ cos
שלזכותם יאמר שהוסיפו מתחת חצאית נוספת - החצאית המקורית הינה ללא החלק הלבן וכך תוכלי להראות כאוחזת פראדה מהמניין!
השאלה בסופו של דבר היא - אם ידי אינה משגת לקנות פראדה ואיני מתכוונת להוציא סכומים שכאלה גם אם חשבון הבנק שלי יזוכה מחמת הספק בסכום לא מבוטל (לא במקרה שלי , אני מתכוונת להוציא עד יום מותי את מיטב כספי על גחמות אלו), האם רכישת מוצר זהה בחנות עממית האם דינה כדין הרוכש לואי ויטון בשוק רמלה לוד???
התמונות מאתר zara,mango,cos ו style בהתאמה...
